תאגידים גלובליים מחויבים שתהיה להם כתובת מקומית ונציג מקומי למרות מע”מ. המע”מ משולם על בסיס חודשי או דו-חודשי. התשלום מורכב מסכום סך המע”מ ששולם בניכוי המע”מ שנגבה. במידה ויש יתרה חיובית היא משולמת לרשויות המע”מ.
תאימות מע”מ (Vat Compliance)
תנאים עסקיים שאתה צריך כדי להצליח
תאגידים גלובליים מחויבים שתהיה להם כתובת מקומית ונציג מקומי למרות מע”מ. המע”מ משולם על בסיס חודשי או דו-חודשי. התשלום מורכב מסכום סך המע”מ ששולם בניכוי המע”מ שנגבה. במידה ויש יתרה חיובית היא משולמת לרשויות המע”מ.
בניגוד לעלות פרויקט, עלות יחידה מפרטת את העלות ליחידה של מוצר או רישיון שירות. עלות זו כוללת חלק מעלויות המו”פ או הפיתוח בתוספת תקורה חלקית על מנת לשקף את העלות האמתית של מוצר.
תקורה כוללת פריטי CAPEX כגון שכר דירה, ציוד, משכורות, מסים, הטבות ותשלומי פנסיה. זוהי העלות של ניהול העסק מנקודת מבט של עלויות קבועות.
אלו הם נתונים סטטיסטיים חשובים המצביעים על האופן בו החברה מתנהלת. זה יכול להיות מתורגם ל-KPR או תוצאות מפתח ביצועים (Key Performance Results).
כמות הכסף שהחברה קיבלה במהלך החודש לעומת מה שהיא חייבת לשלם, תזרים המזומנים הוא סמן המפתח לבריאותו של העסק. גם אם לחברה יש התחייבויות לטווח ארוך רבים, במידה ותזרים המזומנים חיובי, החברה הופכת לאטרקטיבית ופעמים רבות יכולה לבצע פעולות ומהלכים להתקדמות וצמיחה.
שכר צל מתייחס לשכר שאינו במזומן שמוסדר במדינה המארחת שבה עובד מקבל השכר. שכר הצל אינו השכר העיקרי שממנו משולם לעובד משום שלרוב, התשלום ממשיך להיות משולם ממדינת המקור. על ידי שכר צל במדינה המארחת, המעסיק יכול להעביר מסים מקומיים במדינה המארחת לרשות ההכנסות.
שכר צל יסייע למעסיק לעמוד בחובות הדיווח המקומיות ולהפיק דו”חות השכר המתאימים בתום השנה, וכד’.
כל עסק בישראל המשתכר מעל סכום מסוים מחויב להירשם אצל רשויות המע”מ. נכון להיום, חברות חייבות להוסיף מס בשווי 17% לכל חשבונית. עסקים יכולים לנכות את המע”מ שהם חייבים לספקים כנגד המע”מ שהם גובים ולשלם את ההפרש. ניהול עסק ללא רישום במע”מ אינו חוקי.
חברה המכניסה יותר כסף עושה רווח. חברה שמפסידה נמצאת בהפסד. דו”ח רווח והפסד מציג את ההפסדים והרווחים הצפויים של החברה.
הרווח או ההפסד הנובעים מאחזקה בנכס כגון מבנה, קרקע או נכס.
כאשר חברה אחת קונה חברה אחרת באמצעות תשלום מזומן, רכישת מניות, חילופי מניות אן על ידי שילוב החברה. ישנן רכישות עוינות כאשר החברה הנרכשת נאבקת ברכישה או עושה שימוש במגוון פעולות כגון גלולת רעל אשר מורידה את ערך המניה במידת הצורך.
רישום בספר הכללי.
משמש לחישוב מע”מ ומסים אחרים. עסק חייב להשתמש בקופה רושמת או תוכנה ממוחשבת אשר עוקבת אחר כל המכירות למטרות מס.
חברה בשלבי פעילות ראשונים. חברות סטארטאפ עוסקות לרוב בחיפוש אחר פתרון לבעיה או מתן מענה לצורך כלשהו, אולם אין כללי ברזל למה הופך חברה לחברת סטארטאפ. חברה נחשבת כחברת סטארטאפ עד שהיא מפסיקה להתייחס אל עצמה כאל סטארטאפ.
סבב סיד הוא סבב המימון הרשמי הראשון עבור חברת סטארטאפ. בשלב זה, החברה בדרך כלל מגייסת כספים למטרת הוכחת היתכנות ו/או יצירת אב-טיפוס, והיא מכונה כחברה ב”שלב סיד”.
הספר הכללי הוא אוסף של כל העסקאות שהחברה מבצעת. בספר מדווחים הכספים הנכנסים והכספים היוצאים. דו”ח רווח והפסד, הקשורים קשר הדוק לתקציב, בו מוצגת ההכנסה החודשית נגד ההוצאות החודשיות כולל CAPEX ו-OPEX.
ניהול חשבונות מבוצע על ידי סמנכ”ל הכספים והחשב. הם משתמשים במידע הכלול בדו”חות העיקריים כדי להבטיח את המשך קיומו של העסק וכי אין הוצאה גדולה מדי של כספים.
נאום פיץ’ הוא הצגה קצרה, הנמשכת לרוב 30 עד 60 שניות, במהלכה מוצג הרעיון / הפתרון המוצע על ידי היזם, המודל העסקי, אסטרטגיית ה”יציאה לשוק”, והערך המוצע למשקיעים אפשריים כגון אנג’לים או קרנות הון סיכון. נאום פיץ’ מוצלח גורם עניין בקרב המשקיעים וגורם להם לרצות לדעת מידע נוסף על ההזדמנות.
הפעילות הבסיסית של החשבונאי הבודק את ספרי החברה ומתאר את מצבה, שוויה, ונוקט בצעדים לתיקון מצבים בעייתיים.
הסכם לא מחייב המתאר את ההיבטים העיקריים של ההשקעה שתבוצע בחברה. מסמך העקרונות מגדיר את הבסיס ליצירת מסמכים משפטיים מפורטים.
מישהו המנהל את ספרי החברה, כולל חייבים, זכאים, תזרים מזומנים, חישוב תשלומי מס הכנסה ומע”מ, התאמות בנק, ויצירת דו”חות כגון ספר ראשי חודשי, דו”ח רווח והפסד, הצהרות מע”מ.
אלו הן הלוואות או תשלומים הניתנים מהממשלה לחברות קטנות כדי לסייע להקמתן. חלק מהמענקים מתקבלים ממשרדים ממשלתיים, כגון משרד הכלכלה והתעשייה או מגופים ממשלתיים אחרים, כגון משרד המדען הראשי, עוד.
קבוצה של יועצים חיצוניים לפורטפוליו של החברה. המועצה מהווה גורם פחות רשמי ממועצת המנהלים.
יתרה פנקסית היא היתרה הזמינה נכון לתחילת היום.
טבלה זו כוללת את השכר, הניכויים ותשלומים לפנסיה, ביטוח לאומי, מסים וכו’. אלה מתעדכנים באופן תקופתי וכוללים פרטים כגון מספר הילדים שיש לעובד, האם העובד הוא עולה חדש, היכן העובד מתגורר וגודל העסק.
החשב הוא הסמכות הפיננסית המרכזית בחברה אחרי סמנכ"ל הכספים. בחברות רבות, סמנכ”ל הכספים מכוון לחוץ – גיוס כספים, בעלי מניות, משקיעים – בעוד שההתמקדות של החשב היא פנים-ארגונית, במטרה לוודא שהחברה פועלת בצורה חלקה מנקודת מבט פיננסית.
איש מקצוע מורשה המנתח ומבקר את ההצהרות הפיננסיות של החברה, מספק ייעוץ פיננסי ומייצג את החברה בפגישות מול רשויות המס, ביטוח לאומי ומע”מ. החשבים עובדים פעמים רבות עם סמנכ”ל הכספים או חשב החברה.
הון סיכון הוא מימון שמשקיעים מעניקים לחברות סטארטאפ ועסקים קטנים, אשר הם מאמינים שיש להם פוטנציאל צמיחה לטווח הארוך. לחברות סטארטאפ שאין להן גישה לשוקי ההון, הון סיכון הוא מקור כסף חיוני. הסיכון הוא בדרך כלל גבוה עבור המשקיעים, אולם החיסרון עבור חברת הסטארטאפ הוא כי משקיעי סיכון אלה מקבלים לרוב זכות בקבלת ההחלטות בחברה.
הסכם בין שני צדדים להגנה על מידע רגיש או סודי, כגון סודות מסחריים, מפני שיתופו עם גורמים חיצוניים.
ההנפקה הראשונית לציבור. הפעם הראשונה בה מניות החברה מוצעות בבורסה לניירות ערך או לציבור הרחב. בשלב זה, חברה פרטית הופכת לחברה ציבורית (והיא כבר אינה סטארטאפ).
משקיע המכניס כסף לחברה תמורת חלק בחברה, אחוז מהבעלות.
כמות הכסף או הנכסים שיש לחברה. ההון יכול לבוא לידי ביטוי במתקני החברה, הציוד, ההון האנושי, קניין רוחני (IP), ועוד.
חברות מחויבות לדווח על הביצועים שלהן. עבור עסקים קטנים ובינוניים, מספיק מערך יחיד של דו”חות שנתיים למטרות מס. אולם עבור תאגידים, דו”חות רבעוניים ושנתיים הם הכרח.
חברות נדרשות לפרסם דו”חות רבעוניים המציינות את ביצועי החברה.
משקיעים בחברה מעוניינים להבין מה השימוש שעושים בכסף שלהם. דו”ח משקיע רגיל יכלול דו”ח רווח והפסד ודו”ח הבוחן את התקציב מול הפעילות בפועל. בנוסף הדו”ח ידגיש את ההוצאות המרכזיות, שינויים בכמות העובדים ותוספת להנהלה הבכירה או שינויים בדירקטוריון. הדו”ח גם מדגיש את כל הבעיות עמן החברה מתמודדת.
דו”חות אלה כוללים מבט בהתחייבויות הפיננסיות ארוכות הטווח כולל עלויות הון, חכירות והלוואות. בנוסף, הדו”חות מתמקדים ביכולת החברה לפרוע התחייבויות אלה מתוך עתודות המזומנים מהתפעול השוטף.
תהליך של גיוס תמיכה כספית למיזם באמצעות סכומים קטנים יותר המתקבלים ממספר רב של משקיעים (“ההמונים”), במקום האלטרנטיבה של סכומים גדולים יותר ממספר קטן יותר של תומכים.
נערכת מידי שנה על ידי רואי חשבון חיצוניים מוסמכים, במסגרתה נבדקים כל הדו”חות הכספיים מהשנה האחרונה. לרוב ממצאי הביקורת מוצגים בפני הדירקטוריון ובעלי המניות. הביקורת כוללת גם סקירה של המיסים שהחברה חייבת והדיבידנדים בחברה.
כאשר חברה מעוניינת לקנות חברה אחרת, היא מבצעת תחילה בדיקת נאותות. בדיקה זו כוללת ביקורת מפורטת, הערכת הקניין הרוחני, שיחה עם לקוחות, בדיקת תביעות משפטיות תלויות שהחברה מעורבת בהן, וחשיפת המתרחש מאחורי התוכנית העסקית והנתונים הפיננסיים המוצגים. עובדים פוטנציאליים יעשו זאת גם עם מעסיקים פוטנציאליים.
עסקים פועלים בהתאם לתקציב חודשי ושנתי העוקב אחר המכירות, הוצאות, תקציב השקעות (השכרה, ליסינג, ציוד, משכורות) ותקציב שוטף כולל תשלומים עבור שירותים, חשמל וכדומה. חברות חייבות לעקוב אחר הביצועים מול התקציב שלהן ולראות האם יש צורך לקצץ בהוצאות, או, כאשר הן מרוויחות יותר מהצפי, ניתן להוסיף הוצאות או להעסיק עובדים נוספים.
ישות פרטית חוקית, הפועלת למטרות רווח, המספקת את הפורטפוליו שלה לחברות, כולל: סביבת העבודה, שירותים אדמיניסטרטיביים, הדרכה טכנולוגית ועסקית, וסיוע משפטי ורגולטורי, וזאת בתמורה להון בחברה. בישראל, למשרד המדען הראשי יש תוכנית חממה (אינקובטור) טכנולוגית. המטרה העיקרית של התוכנית היא להפוך רעיונות טכנולוגיים חדשניים, שהם מסוכנים מדי ובשלב מוקדם מדי להשקעות פרטיות, לחברות סטארט-אפ בנות קיימא. משך השהות בחממה (באינקובטור) היא כשנתיים והתקציב הכולל לתקופה של שנתיים נע בין 500,000$ ל- 800,000$.
השיטה בה משקיע ו/או יזם מתכוונים למכור את המניות שלהם בחברה או “לצאת” מהשקעתם בחברה. דרכים נפוצות לאקזיט הן באמצעות הנפקה ראשונית לציבור (IPO) או רכישה על ידי חברה אחרת. יזמים וקרנות הון סיכון מפתחים לעיתים “אסטרטגיית יציאה” בזמן שהחברה עדיין בשלבי צמיחה.
משקיעים מומחים המעניקים לחברות הזנק (סטארטאפ) קטנות כמות מזומנים ראשונית המספיקה להם לייצר ראיות לקונספט ואז לגייס הון משמעותי יותר. האנג’לים מקבלים לרוב עבור השקעתם נתח משמעותי מהמניות האפשריות.