טל ברנח , שהיה יזם של כמה חברות במשך 17 שנה, וב–2011 החליט לעבור צד ולהתחיל להשקיע. בין היתר, הוא היה היזם של BeInSync , ואורקה אינטראקטיב .
בסך הכל הוא השקיע כאנג'ל ב–13 סטארט־אפים.
בראיון שנערך עמו באחד מבתי הקפה בשדרות רוטשילד בתל אביב, כשסביבו שוכנות החברות שבהן השקיע, הוא מספר כי "ב–2011 החלטתי להתחיל ולהשקיע בחברות צעירות מאוד. השקעתי בתחומי עניין שתמיד עסקתי בהם – אינטרנט, אפליקציות ושירותים מבוססי ענן. ההשקעות היו רק בחברות שאני מתכוון להיות מעורב בהן, כדי לעזור ליזמים לבנות חברות. מתוך פאנל של מאות בקשות, פגשתי כל שנה כ–200 חברות והשקעתי ביותר מעשר. ההשקעות האופייניות של ברנח הן בשיתוף עם עוד אנשים פרטיים, והיו בסך הכל בגודל של כמה מאות אלפי דולרים ועד מיליון דולר לאחת. בציר ההשקעות שלו צעיר יחסית, אך הוא כבר הגיע לאקזיטים בחברת קרוס ריידר ובקומראנט . כמו כן, הוא היה שותף להשקעה בפיקסיה , שצמחה מאז משמעותית. חברות נוספות בפורטפוליו שלו הן קווילט , שעוסקת בניטור תעבורה של וידיאו; בימר, שפיתחה טכנולוגיה לדחיסת וידיאו והצגת איכות המקור; ו–Askem , אפליקציה המאפשרת למשתמשים להתייעץ עם הקהל הרחב לגבי תמונה ולקבל פידבק מיידי. סיד פלוס" – חברות אחרי סבב גיוס סיד אך לפני השקעה מוסדית. יותר ממחצית מהחברות שבהן השקיע כאנג'ל נמצאות בשלב רלוונטי להשקעת הקרן. בינתיים עדיין לא נבחר שם לקרן, אך ההשקעות שלה יתמקדו בחברות שכבר גייסו סבב סיד, ומראות תנועה ראשונית של צמיחה במספר המשתמשים בתחומים שבהם התמקד ברנח עד היום. ההשקעות יהיו בהיקף של 1–2 מיליון דולר, וייעשו גם באופן עצמאי וגם בשיתוף עם קרנות נוספות. הוא קורא ליזמים שאליהם מיועדת הקרן: "אם אתה רואה שהמודל עובד ויש מספיק בשר, או כשכבר זיהית את הטרנד, לך ותגייס את הסכומים הגדולים. עד אז תעבוד אתי – אתה לא צריך לרוץ לסבב ראשון".
ההחלטה להקים את הקרן התקבלה לפני כשנה, ומאז ברנח עסק בגיוס השותפים והמשקיעים. הסגירה הראשונה שלה באוקטובר היתה על סך 20 מיליון דולר, וכעת היא השלימה את הגיוס והעלתה את גודלה ל–40 מיליון דולר. מאז הסגירה הראשונה הקרן השקיעה בשלוש חברות. "החלטתי שאני רוצה ליצור קרן השקעות שהפוקוס שלה יהיה תל אביב־ניו יורק, שזה אומר למצוא שותף אמריקאי שמוכן להפשיל שרוולים ולנסוע עם היזמים ולעזור להם. השוק נמצא בארה"ב וצריך ללוות את היזם. זה אומר גם להקים משרד בתל אביב ומשרד בניו יורק, ולתת לכל סטארט־אפ שירות מלא במטרה לאפשר לו לבנות עסק", מסביר ברנח.
כך נוצרה השותפות עם המשרד המשפחתי (בית השקעות קטן שמנהל כספים של משפחות – במקרה הזה יהודיות) GFMI מניו יורק. בנוסף להון של ברנח והמשרד המשפחתי, צורפו משקיעים אמריקאים נוספים – חלקם בעלי קשרים רלוונטיים לתחומי העיסוק של החברות, בהם מנכ"ל פלייבוי סקוט פלנדרס, וריצ'ארד רוזנבלאט, יזם סדרתי וממייסדי מדיה מיינד. הקרן שמרה מקום למשקיעים פרטיים נוספים או מוסדיים מישראל או מארה"ב שיצטרפו להשקעות.
למה ניו יורק ולא עמק הסיליקון?
"עמק הסיליקון עמוס יותר. בניו יורק יש כיום את Silicon Alley (סמטת הסיליקון – כינוי לאיזור במנהטן שבו יש ריכוז סטארט־אפים בתחומי הניו־מדיה והאינטרנט, ע"א). זו סביבה יוצאת מן הכלל לסטארט־אפים ישראליים – כ–200 חברות ישראליות, חלקן מצליחות מאוד כמו אאוטבריין וטאבולה ".
איך שיכנעתם את המשקיעים להצטרף לקרן
"2014 עומדת להיות שנת שיא בהיי־טק הישראלי – יותר ממה שהיה השנה. לדעתי לראשונה תהיה פה יותר מחברה אחת מהבציר הצעיר של חברות אינטרנט ודומיו שיגיעו לשווי של מיליארד דולר.
זו בשורה יוצאת מן הכלל גם לתעשייה וגם למדינה. בסוף היום אנו מייצרים מקומות תעסוקה, האקזיטים מביאים הרבה מאוד מסים למדינה ואלה חדשות טובות".
