משבר COVID-19 תפס את כולנו בהפתעה. מי יכול היה לדמיין מגיפה עולמית בממדים כאלה? האם מגיפות לא היו בעיה עבור מדינות עולם שלישי נחשלות, מחוץ לטווח הראייה והלאה? למי אכפת ממגפות או רעב או אפילו מלחמה גדולה המשפיעה על אפריקה? מי משקיע שם משאבים בכלל? "זה לא שלנו, זה רחוק", זה מה שרוב האנשים ורוב האומות אומרים.
המגיפה הזו התרסקה לחיינו ונלקחנו לגמרי בלי מודעים. המחלה התפשטה ברחבי העולם כמו אש בשדה קוצים, ולא מדלגת על אף אומה בהשתוללותה. כולנו חשופים לסכנה שהיא מייצגת.
ניו יורק, לונדון, פריז, רומא, ברלין, תל אביב – כולן התעוררו לעידן חדש של חוסר ודאות ללא סוף באופק. בשנת 2020 היו מדינות שלמות בהסגר. כולנו תפסו פאניקה. לפעמים, ממשלות קיבלו החלטות מוזרות ללא שום רציונל משכנע. כיצד ההחלטות הללו ישפיעו על השוק? הכלכלה? והאנשים? רבים חווים חרדה קיומית מכרסמת.
אכן זמנים כאוטיים. אבל למרות – או אולי בגלל – אווירת המצוקה הכללית, החלטתי לספר לכם על ברוקס-קרת וכיצד היא ניהלה את המשבר הזה.
בואו נחזור אחורה בזמן. לפני שנתיים, חבר/משקיע התקשר אלי לשאול את דעתי על חברה שהוא שוקל להשקיע בה. החברה פיתחה טכנולוגיה חכמה להנהלת חשבונות וחשבונאות אוטומטית.
בדקתי את החברה. הרושם שלי היה שלמפתחים שלה יש משהו ממש מוצק ביד. חזרתי לחבר שלי ואמרתי לו שאני חושב שזה העתיד של החשבונאות ושהוא צריך להמשיך ולהשקיע. בסופו של דבר, הוא בחר שלא לעשות זאת. אנחנו, לעומת זאת, הפכנו לשותפי העיצוב של החברה. במשך שנתיים, עמיתיי היקרים אורן ברוקס וג'וש ג'קסון לקחו אחריות על הפרויקט ודחפו את הרעיון קדימה בכל חזית, בלי קשר למכשולים ולמלכודות. שם החברה? DOKKA.
בסוף 2019, במהלך מושב התכנון האסטרטגי שלנו, קיבלנו החלטה אסטרטגית שהחל משנת 2020 החברה שלנו תהפוך ללא נייר ותהפוך לירוקה. בשלב זה, לא היה לנו מושג עד כמה התזמון יהיה משמעותי. י
ואז הגיע מרץ 2020.
תוך זמן קצר בכלל, זימנו פגישת מנהלים, והבנו שמשהו גדול, משהו חשוב, משהו מעבר לכל מה שאי פעם חווינו קודם לכן נמצא עכשיו בפתחנו. היה ברור לנו שהשוק ואנחנו בתוכו עומדים להיכנס למשבר ללא נקודת קצה באופק.
באותה פגישה כבר היו באוויר דיבורים על הסגר והסגרות. מעטים היו המנהלים שבאמת תפסו את גודל המשבר הממשמש ובא, ובכל זאת קיבלנו כמה החלטות חשובות:
ראשית, הסכמנו שכולנו נמצאים בזה ביחד. כולנו היינו דוחפים את החברה קדימה, גם כשהדברים היו קשים ולא היה ברור אילו הפתעות יביאו מחר. אף עובד לא יפוטר. אנחנו, המנהלים, הודענו ששכר העובדים לא יושפע לפני שהרווחים שלנו יגיעו לאפס. בתרחיש כזה, כל המשכורות יופחתו באופן יחסי. למרבה המזל, זה מעולם לא קרה. להיפך, בסופו של דבר חילקנו בונוסים נאים לעובדים מתוך הערכה על המאמצים והתוצאות שלהם למרות המגיפה.
בנוסף, הצעתי שננסה שכל העובדים יעבדו מהבית בשתי משמרות: חצי יעבדו מהבית יום אחד, החצי השני למחרת. רציתי לבדוק את היכולת הטכנית של המערכות ולראות אם העובדים באמת יכולים לעבוד מרחוק. עוד החליטו הבכירים שלכל עובד תהיה עמדת עבודה מלאה בבית; אם לא היה להם את הציוד הנדרש, היינו מספקים אותו.
החלטה חשובה נוספת שקיבלנו הייתה המעבר המיידי, בקנה מידה מלא, של כל הלקוחות לעבודה עם DOKKA, ללא עלות. המשמעות של מהלך כזה טמונה בעובדה שכל המסמכים והחומרים של הלקוח נסרקו ונשלחו אלינו. לאחר מכן הם הועברו לארכיון באופן אוטומטי והצלחנו לבצע את העבודה מרחוק וביעילות.
לפני שהייתה לנו הזדמנות לחוות עבודה מהבית, הסגר הראשון נכנס לתוקף. למרבה המזל, המעבר היה חלק מאוד. ברוקס-קרת ממשיכה לשרת את לקוחותיה מרחוק באופן מקצועי, אמין ויסודי.
לא רק שהלקוחות שלנו לא הושפעו לרעה, הם קיבלו שירות טוב יותר מאי פעם.
האתגר הגלום בניהול מרחוק אינו פשוט. איך שומרים על מוטיבציה ויעילות של העובדים? איך שומרים על תחושת שייכות ארגונית? מִקצוֹעִיוּת? תמיכה הדדית וסולידריות? אלו רק חלק מהשאלות והנושאים הניהוליים שעדיין לא התייחסנו אליהם במלואם.
איך להוזיל עלויות?
איך לגייס עובדים חדשים?
ולקוחות חדשים?
מה יקרה למגזר ההייטק ולסטארטאפים?
מה יקרה לגיוס הון?
וכולי…
אני שמח לדווח שבדרך כלשהי, COVID-19 היה טוב מאוד עבורנו.
כשאני מנסה לסכם את שנת ה-COVID-19 עד היום מנקודת המבט של החברה שלנו א
