ככל שישראל עוברת מ"אומת הסטארט-אפ" לשלב "אומת ה-scale-up" במגזר הטכנולוגי שלה, יותר ויותר חברות מחפשות להעסיק ולהקים "מגפיים בשטח" בטריטוריות חדשות.
המחסור בכוח אדם מיומן בישראל, בשילוב הצורך ההולך וגובר של חברות להגביר את חדירתן לשווקים חדשים יצרו שנת שיא בגיוס בינלאומי של חברות ישראליות. לפי מחקר שנערך לאחרונה, לחברות ישראליות יש כ-25,000 עובדים באיחוד האירופי, וההערכות מדברות על מספר פי שניים מזה שנשכר על ידי חברות ישראליות בארה"ב.
אמנם לחברות רבות – העסקת חברי צוות בינלאומיים עשויה להיראות נחמדה, מוזרה או מאתגרת ביותר, אך ראוי להזכיר גיוס עולמי מגיע עם יתרונות יוצאי דופן
- גישה למאגר גדול יותר, רענן יותר של כישרונות מיומנים, המאפשרת לעתים קרובות לשכור מיומנויות גבוהות תמורת עלויות נמוכות יותר
- לוקליזציה של ההצעה, המותג והתרבות המסחרית של החברה שלך – מאפשרת למקומיים למכור למקומיים.
- יוצר חברה גלובלית ומגוונת באמת עם חוסן ארגוני – כשמדינה אחת נכנסת להסגר נגיף הקורונה או לתקופת חגים, יש טריטוריות אחרות שמפצות על כך
- כיסוי אזור זמן והמשכיות – צוותים יכולים לעבוד על פרויקטים ימים על גבי ימים, כל משמרת לוקחת את ההובלה מהמקום שבו הצוות הקודם עוצר.
עזרתי למאות סטארטאפים, עסקים וארגונים ללא מטרות רווח להעסיק את חברי הצוות הבאים שלהם בחו"ל. להלן המודלים והשיקולים העיקריים של גיוס עובדים עולמיים שאתה צריך לעשות בעת גיוס עובדים ברחבי העולם:
'מהיר ומלוכלך' – שימוש בקבלנים / יועצים עצמאיים
נראה שזו הדרך הקלה ביותר לשכור חבר צוות גלובלי. אתה פשוט חותם על הסכם ייעוץ ושולח כסף באמצעות העברות בנקאיות.
עם זאת, זה לא כל כך פשוט כמו שזה נראה. שתי חשיפות משפטיות גדולות הופכות את זה למסוכן מאוד וזה פשוט לא יעבוד כשהחברה שלך גדלה ומתכוננת מהנפקה/אקזיט.
החשיפה הראשונה קשורה לחוקי עבודה – יותר ויותר ממשלות ברחבי העולם הופכות את זה כמעט בלתי אפשרי לקבלנים לקבל רק לקוח אחד (חברות ארנק) והם רוצים להפסיק להפסיד מיסים או תשלומי ביטוח לאומי שבדרך כלל נמנעים מהם. בעת שכירת קבלן. סיכונים אלו עשויים להתעורר כאשר היועצים שלך עוברים ביקורת מס רגילה.
– חשיפה משפטית נוספת נקראת 'סיווג שגוי של עבודה' והיא בעצם אומרת שלא משנה מה אתה מציין בחוזה – קבלן תמיד יכול לתבוע אותך כדי להעניק להם הטבות סוציאליות רטרו והם צפויים לזכות. במדינות מסוימות כמו צרפת, גרמניה, ברזיל ועוד – תביעת מעסיקים היא נפוצה מאוד, תביעות אלו מגיעות עם תג מחיר שיפוי ממוצע של 150,000-200,000 יורו.
על מנת למזער את החשיפה הזו הייתי ממליץ להגביל קבלנים למדינות שבהן סיווג שגוי אינו סיכון גדול, לעולם אל תעסיק יועץ במשך יותר משנתיים ותשתמש בתבניות חוזים מקומיות כדי להגן עליך מפני תקנות מקומיות שלא ידעת על קיומן.
'הדרך הישנה והטובה'- הקמת ישויות משפטיות
לפני 10-20 שנה זו הייתה הדרך העיקרית להגיע לגלובלית – מצא משרד עורכי דין טוב ופשוט תרשום חברות בכל מדינה שבה אתה רוצה לפעול. זו בהחלט ההרגשה הכי "מגפיים על הקרקע" שיש. אתה יכול לבסס נוכחות מלאה, לשכור משרדים ולשכור ישירות כישרונות מקומיים, תוך מתן פיצויים והטבות תחרותיות.
החיסרון העיקרי כאן הוא שזה יקר – הן בזמן והן בעלויות משפטיות. תצטרך להעסיק שותף משפטי מקומי ומשרד רואי חשבון כדי להגיש את הדוחות הכספיים השנתיים של הישות שלך, לשכור מנהלי חשבונות מקומיים כדי לנהל חשבוני שכר וזה לא הכל – השלכות מס גדולות כמעט קרובות. ממיסי חברות ועד מחירי העברה – התכוננו למצוא מומחה מיסוי בינלאומי טוב.
הג'וקר – מעסיקי שיא (EoR)
אנשים רבים מעולם לא שמעו על אפשרות זו, אך ללא ספק מדובר בפתרון הגיוס הבינלאומי הצומח ביותר כיום. מעסיק שיא פירושו שאתה שוכר טאלנט עולמי באמצעות חברה אחרת שיש לה ישות מקומית ומעסיק אדם זה בשמך. מודל זה אינו חדש אך עובר שינוי משמעותי בשנים האחרונות הודות לחברות חדשות רבות המספקות שירות זה.
החלק היפה ב-Employer of Record הוא שהוא מאפשר לך להעניק הטבות סוציאליות של עובד לאנשים במדינות שבהן לא פתחת את הישות שלך – דבר שתמצא שימושי מאוד ברוב הכלכלות המפותחות שבהן המועמדים לא רוצים להיות יועצים כי הם רוצים את ההטבות שלהם או צריכים להראות הסכם עבודה כאשר לוקחים הלוואה בבנק או שוכרים בית.
בין אם אתה הולך על יועצים או הולך במלוא הכוח על ישות מקומית – גיוס כישרונות גלובליים הוא בהחלט העתיד, רק וודא שאתה מודע לקצובת הסיכון לתועלת בכל שיטה שתבחר.
מאמר זה נכתב על ידי אלי ברנבוים, מנהל חשבונות ב-Del
פנה אליו בכתובת: eli@letsdeel.com
