10 דברים שרצוי לדעת בעבודה עם המדען הראשי

1.   המדען הראשי הוא גוף ממשלתי

  • פועל מכוח לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה.
  • כספי המדען הם חלק מתקציב המדינה.
  • לשכת המדען היא זרוע של התמ”ס.

2.   מסלולי הסיוע של המדען

  • תיקים רגילים – 50% , 60% , 66%.
  • מגנ”ט-מו”פ גנרי טכנולוגי – תיק תעשיה 66%, תיק אקדמיה 80%.
  • מסלול חממות –

    מענק 85%, מימון משלים 15%.

   סיוע עד שנתיים.

    חקר ישימות טכנולוגי שיווקי.

3. טווח הסיוע הוא 30%-66%  בתיקים רגילים

  • 66% – “חברה מתחילה”.
  • 60% – חברה המבצעת את תכניתה באזור פיתוח א’.
  • 50% – שאר החברות.
  • 30% – תמיכה בפיתוחים צבאיים או בשיפור מוצר.

4.   ניתן להגיע למדען בכל שלב מחיי החברה

  • כל זמן שמדובר בפעילות מו”פ.
  • סטארט אפ.
  • בתא סייט.
  • שיווק מקומי ובינלאומי.

5.   תהליך העבודה מול המדען הוא קשיח

  • הגשת בקשה לקבלת מענק מו”פ.
  • שאלון לחברה מתחילה.
  • קליטת הבקשה.
  • בדיקת הבקשה ע”י בודק מקצועי ובודק פיננסי.
  • קבלת ההחלטה בועדת המחקר.
  • כתב אישור.
  • תשלומי ביניים.
  • דו”ח סופי – טכנולוגי וחשבונאי.
  • קרן תמורה.
  • ערעורים.

6.  הגדרות וניסוחים הם בעלי משמעות

  • בכוח אדם.
  • בחומרים.
  • בקבלני משנה.
  • בציוד.
  • בשונות.

7. הבודקים המקצועיים דורשים התייחסות מקצועית

  • המדע”ר מעסיק כ- 50 בודקים מורשים ברמה גבוהה.
  • יש לוודא התאמת הבודק למו”פ הספציפי.
  • פסיקת הבודק מקובלת בדה”כ על הועדה המקצועית.
  • ניתן לערער על החלטות דחייה של הבודק.

8.   המגבלות על הידע ואפשרויות הסרתן

         סעיף 19 לחוק קובע ארבעה כללים.

  • שינוי במבצע המו”פ טעון אישור ועדת המחקר.
  • הידע שיופק מהמו”פ לא יועבר לאחר אלא באישור ועדת המחקר. 
  • העברת ידע באישור ועדת המחקר מחייבת את מקבל הידע לעניין חובת החוק.
  • ייצור המוצר בישראל אלא אם ועדת המחקר אישרה אחרת.

9. הסדר התמלוגים הופך את הכסף לזול יחסית

  • תמלוגים מוחזרים בשיעור קבוע ממכירות המוצר המפותח     בלבד.
  • גובה ההחזר מוגבל.
  • כספי המדען מותירים בידי בעלי החברה את האחוזים שהיו    להם.

10.   רצוי שהעבודה מול המדען תיעשה ע”י מומחים

  • העבודה מול המדען דורשת ידע והקצאת משאבים.
  • טעויות בעבודה עלולות לעלות כסף רב ולפגוע בלו”ז.
  • OUTSOURCING הוא פתרון מומלץ.
  • גישה שלילית למאעכרים.

הטיפים שלברוקס קרת לקראת פגישה עם משקיע פוטנציאלי

 חמשת הכללים לפגישה מוצלחת עם המשקיע הפוטנציאלי
  1. דע את המשקיע – כהכנה לפגישה עם המשקיע, רצוי לערוך בדיקה של השותפים בקבוצת ההשקעה, ובמיוחד לערוך בדיקת רקע על השותף אותו אתה פוגש.
    חשוב לבחון את הפורטפוליו הקיים של הקרן/משקיע בדגש על חברות משיקות לתחום שלך וחברות בהן המשקיע אותו אתה פוגש מעורב.
    כמו כן, בדוק האם יש לכם מכרים משותפים ב linkedin,  כל הכרות או תחושת הכרות מציבה את הדיאלוג במקום אחר.
  2. It’s all about people – היזם והצוות יקבלו דגש בפגישה חשוב שהצוות יהיה מחויב לפרויקט ולא עובד במקומות אחרים/נוספים..
    חשוב להציג מבנה מסודר ומתוכנן של חלוקת תפקידים כגון: מנכ”ל, מנהל פיתוח וכו’, ולחזק את הצוות בבורד של יועצים מובילי דעה ובכירים מהתעשייה.
  3. שווי ותנאים – תן למשקיע להציע ראשון ואל תכתיב. לאחר קבלת הטיוטה, כדאי להיעזר במישהו מנוסה. כבר בשלב הראשוני ביותר (לאחר קבלת טיוטה) יש להבהיר שלא יינתנו מצגים אישיים מלבד הטריוויאליים כגון הפטנט שלי וכו. זכרו כי גיוס הון ממשקיע מדומה לחתונה.. לפעמים עדיף לא להקים את המשפחה בכל מחיר…
  4. הכנת מצגת למשקיעים – הכן מצגת קצרה (10 – 15 שקפים) אותה תהיה מוכן לשלוח גם לפני הפגישה שתכלול:
    מי הצוות, ניסיון קודם (הצלחות וכישלונות) ובמיוחד אם יש התנסות של עבודה משותפת
    מה הבעיה אותה אתם רוצים לפתור, למה זה must have
    כיצד תפתרו את הבעיה, מה גודל השוק אליו אתם ניגשים – כדאי להיות מוכנים להגן על המספרים (top down, bottom up), ולנקוב במספרים ריאליים ולא מופרכים
    תוכנית פיננסית בקווים כלליים – לא להיסחף בתוכנית המכירות (300 מליון $ תוך 3 שנים…)
    סיכונים / איומים / תחרות (כאן כדאי לעשות שיעורי בית טובים בייחוד בכל הקשור בחברות שהקרן או המשקיע השקיעו בהן, או יזמים שהקרן השקיעה בהם.
    את מי הפעילות הזו עשויה לעניין ביום מן הימים (לא צריך להכין שקף אקזיט אבל להיות ערוך ומוכן לדבר גם על זה).
    לסגור פינות (בתגובה לשאלות כגון: במיזם הקודם השקיעה בך קרן איקס, והיא לא תשקיע במיזם החדש – למה?)
  5. עצות כלליות:
  • אל תלך לפגישות מוקדם מידי – לפני שיש לך תשובות טובות וחומר מוכן.
  • אל תלך לפגישות אם הצוות אינו מגובש עדיין.
  • תנסה להתאמן על משקיעים המוכרים לך על יבש.

לסיכום,

לא כל המשקיעים שיפגשו אתכם מעוניינים להשקיע. קחו בחשבון שיש להם כל מיני מטרות (להתעדכן, להבין את התחרות…).
הצוות חייב להציג עמדה מגובשת ולהיות מוכן ומסונכרן במהלך הפגישה.
כשאתה מקבל פידבק אל תנסה ללמד את הצד השני למה הוא טועה. רשום את הפידבק וחשוב עליו בבית.
בהצלחה!

עקרונות בסיסיים לבניית תקציב בחברות סטארט אפ – כללי הזהב של ברוקס קרת

התקציב הינו התכנית הכוללת של החברה לתקופה מוגדרת מראש וכלי עזר ניהולי בידי הנהלת החברה, משקיעים, בנקים ובעלי עניין נוספים, הלוקח בחשבון את המטרות, היעדים העסקיים והשיווקיים של החברה, המתורגמים לעלויות תקציב.

ברוקס-קרת עוסקת בתחומי הפיננסים, אדמיניסטרציה, משאבי אנוש, אופציות לעובדים וגיוסי הון ונחשבת פורצת דרך במגזר השירותים הפיננסיים בישראל ומצטיינת בשירותי מיקור חוץ, מציעה קשת רחבה של שירותי ניהול כספים לחברות היי-טק וסטארט אפ. המבוססים על ניסיון עשיר

ברוקס-קרת תומכת בחברות לכל אורך מחזור ההתפתחות שלהן, החל בשלבים הראשונים של הקמתן ועד לשלבים מתקדמים של צמיחה והתרחבות. במסגרת זו צברנו שעות רבות של ניסיון בבניית תקציבים לחברות, בשלבים שונים של התפתחותן.

להלן מספר עשרת כללי האצבע שלנו לבניית תקציב בצורה טובה:

  1. תקציב רצוי לבנות ברמה חודשית, עם סיכומים רבעוניים לתקופה שבין שנה לשלוש שנות פעילות.
  2. בהוצאות שקליות, עדיף להמיר לפי שער ממוצע לתקופה שקדמה לבניית התקציב, על מנת להימנע ממצב בו שינוי בתנודתיות השער, תשפיע מהותית על היקף ההוצאות.
  3. יש לסווג את ההוצאות ולייחס אותן על פי המחלקות הפועלות בחברה, אשר כוללות בתוכן את כל העלויות הרלוונטיות לפעילות המחלקות.
  4. בבניית ההוצאות התפעוליות, יש לקחת בחשבון את כלל העליות ולחלקן על פי קטגוריות כגון: ביטוחים, הוצאות מקצועיות, נסיעות לחו”ל, תקשורת ועוד.
  5. בחישוב הוצאות השכר, יש לקחת בחשבון את עלויות המעסיק הכוללת שכר ברוטו וסוציאליות, בתוספת אחוז מסוים בגין הפרשות לחופשה והבראה.
  6. יש לקחת בחשבון עליות בגין השקעות ברכוש קבוע כגון העברת משרדים, שיפורים במושכר, ציוד אלקטרוני, ציוד מעבדה וכו’, על בסיס תזרימי.
  7. חשוב לתכנן לפחות 5% מהוצאות התפעול המוגדרות, כהוצאות בלתי צפויות.
  8. בהנחה ומדובר בפעילות המבוזרת על מספר חברות/פרויקטים וכדומה, יש להתייחס לתקציב הכולל של הקבוצה.
  9. קיימות עלויות אותן נהוג לתקצב כפונקציה של מספר העובדים בחברה כגון: הוצאות ליסינג, הוצאות רווחה, עמדות עבודה, מתנות לעובדים, נלוות לשכר וכדומה.
  10. בתקציב לשם גיוס, יש לקחת בחשבון את יתרת הפתיחה של המזומנים בניכוי עלויות התפעול, הרזרוות ועלויות הוניות  בתוספת כניסת מזומנים ( השקעות, מדען וכדומה ) על מנת לאמוד את צפי יתרת המזומנים.

לטיפים, שאלות ועזרה בהקמת תקציב נשמח לעמוד לרשותכם במייל ובטלפון

lees@brooks-keret.co.il

073-2554000