מאת: אסתי פשין, מנכ”לית (פרו בונו) שדולת ההייטק

אחד העיוותים המשמעותיים ביותר הינו בחוק המו”פ שנוסחות ההחזר למדען בתרחיש של אקזיט – מכירת ידע או חברה – והוצאת הידע מישראל תלויות בשאלה האם החברה ממשיכה להתקיים כתאגיד או לא. אם החברה מוכרת רק את הידע ומפסיקה להתקיים כתאגיד, הנוסחה תלויה בשווי הידע שנוצר, והוצאות המו”פ הכרוכות ביצירתו. אם החברה מפסיקה להתקיים כתאגיד, הנוסחה תלויה בשווי המכירה כולה, ובסך השקעות ההון בחברה.
כל אחת מהנוסחאות עשויה להיות עדיפה לבעלי המניות – כלומר לייצר החזר נמוך יותר – בתרחישים שונים. לפיכך, חברות רבות בוחרות היום את מסלול ההחזר ע”פ גובה ההחזר. זה מצב לא בריא. ההחלטה אם לסגור את החברה או לא, אינה צריכה להיות תלויה בגובה ההחזר למדען.

הפתרון הראשון והחשוב לענין טמון בתקרה להחזרים. כידוע לכם, נושא זה אושר בחקיקה בסוף 2010, וכעת הממשלה והכנסת בשלבים סופיים של אישור התקנות. שלבים סופיים, משמע שהתקנות בידי משרד המשפטים, והם יועלו לאישור ועדת כספים בקרוב. חה”כ אילטוב עושה כל מאמץ ע”מ שהדבר יקרה בהקדם האפשרי.

מעבר לכך, אני מניחה שכולכם תסכימו איתו שהתרחיש שבו אחרי אקזיט מוקם מרכז פיתוח בישראל, הוא תרחיש רצוי, בלא תלות אם התאגיד המקורי שנרכש הפסיק להתקיים או לא.

בהקשר זה, חה”כ אילטוב הניח לפני כמה שבועות הצעת חוק על שולחן הכנסת, אשר גובשה בסיועה איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתכונה ואשר חתומים עליה כ-20 חברי כנסת.

הצעת החוק מחייבת את הממשלה להעדיף מצבים בהם אחרי מכירת החברה נותר או מוקם מרכז פיתוח בישראל. חשוב להבין, המנגנון המוצע אינו להרע את התנאים של מי שעושה אקזיט ואינו מקים מרכז פיתוח, אלא להיטיב את התנאים של מי שעושה אקזיט, שבעקבותיו מוקם מרכז פיתוח (באמצעות התאגיד המקורי או באמצעות התאגיד הרוכש).

מטרת העל היא לעודד פיתוח תעשיה – חברות גדולות – בארץ. כולנו מבינים שאקזיטים זה חלק מכללי המשחק. אקזיטים זה לא דבר רע. יחד עם זאת, אנחנו מעדיפים לכוון לכך שהאקזיטים יהיו טריגר לבנית תעשיה.

ברוקס קרת מנהלת את מערך הכספים של למעלה משלוש מאות חברות סטארט אפ. לאורך שש עשרה השנים האחרונות גייסנו מאות עובדים בתחומי הכספים לעבודה בברוקס קרת וללקוחותינו. לאחרונה פיתחנו, תהליך הערכה מקצועי, ייעודי למנהלות חשבונות, המורכב ממספר שלבים.
החלק הראשון כולל ראיון אישי שבסופו ניתנת חוות דעת מקצועית כתובה לגבי ההתרשמות הכללית לרבות התכונות שיסייעו לה בתפקידה.
החלק השני מורכב מבחינה מקצועית הכוללת מבחן ידע בנושא מע”מ, הבנת המשמעות החשבונאית, וכן משימות שוטפות החל מהקמת סוגי תנועה, ניכוי במקור, קיזוז הוצאות, התאמת חו”ז מוסדות, הוצאות מראש, כרטיס מאזן ועוד.

החלק השלישי מורכב מבחינה המתמקדת ברמת השליטה של המועמדת בתכנת הנהלת חשבונות הרלוונטית וכוללת התמצאות עם מבנה האינדקס ופתיחת כרטיסים, ניתוח והתאמות כרטיסים, קצב העבודה, ממשקי יבוא עם תכנות חיצוניות ועוד.

בסוף יום המיון מקבלת מנהלת משאבי האנוש דוח כתוב המסכם את היכולות של מנהלת החשבונות.

אנחנו סבורים שתהליך הערכה זה יסייע בגיוס וקליטת מועמדת מתאימה לתפקיד כה רגיש בארגון.

לפרטים נוספים וקבלת הצעת מחיר: Carmit@Brooks-Kere.co.il

אופציות לעובדים הן דרך מקובלת למשוך עובדים איכותיים לחברה, מגברים את המעורבות שלהם ומהווה תחליף שכר ללא הזרמת מזומנים מצד החברה.

סעיף 102 בפקודת  מס הכנסה מהווה את הבסיס הנורמטיבי שמסדיר את נושא ההקצאות לעובדים ולנושאי המשרה.

מועד ההקצאה הוא מועד הענקת הזכות החוזית כלפיו אנחנו מבצעים את כל החישוב. זוהי הנקודה החשובה ביותר בה נעשית הענקת האופציות לעובדים בפועל. זכאים להטבה זו עובדים לרבות נושאי משרה למעט בעלי שליטה.

כל אופציה היא זכות חוזית שצריכה לעבור תקופה של הבשלה הנקראת גם VASTING.

המשמעות של ההקצאה באמצעות נאמן הוא מיסוי מופחת בשיעור של 25% במסלול רווח הון. בנוסף, בעובדים מרווחים פטור מתשלום ביטוח לאומי וכן קיזוז הפסדים מפעילות בבורסה.

מס הכנסה מקפיד במיוחד על תהליך הניהול של תהליך ההקצאה. במידה והתהליך לא  בוצע כפי שנדרש, מס הכנסה יפסול את התכנית ולא יאפשר את הטבת המס. המשמעות לעובדים בעת מימוש האופציות כפי שעשוי לקרות במקרה של ,EXIT העובדים ימוסו במס פירותי שיכול להגיע בסכומים משמעותיים עד 60% ( כולל ביטוח לאומי )

מה החברה צריכה לעשות על מנת לעמוד בתנאי סעיף 102 ?

במסלול זה, החברה תנפיק לעובדים אופציות אשר יופקדו בידי נאמן למשך תקופה של לפחות שנה מתום שנת המס שבה הוקצו.

התנאים להיכללות במסלול זה הם:

1. הקצאת ניירות ערך של חברה מעבידה לעובד.
2. הפקדת ניירות הערך בידי נאמן ממועד ההקצאה ועד לתום התקופה שנקבעה (12 חודשים ממועד ההקצאה);
3. הודעה לפקיד השומה על-ידי החברה לאישור תוכנית האופציות/מניות שהוגשה 30 ימים לפחות לפני מועד ההקצאה;
4. אישור התוכנית והנאמן על-ידי פקיד השומה, אי-מתן תשובה תוך 90 ימים מיום קבלת ההודעה על התכנית נחשבת כאישור.

המשאב האנושי בחברת סטארט אפ הוא החשוב ביותר. יזמים צעירים היוצאים לראשונה לדרך עצמאית בהובלה של סטארט אפ ראשון ומכהנים לראשונה בתפקיד המנכ”ל יידרשו ללמוד תוך כדי גיוס הון, גיוס העובדים ועבודה על הפיתוח, מגוון נושאים הקשורים בניהול החברה שהעיקרי ביניהם הינו עולם השכר, שהינו ההוצאה הגדולה ביותר של חברת סטארט אפ בתחילת דרכה.

כדי לעזור לך להתמצא בנושאים העיקריים עליהם תצטרך לשים דגש כיזם, איגדנו עבורך את “עשרת הדברות” שלנו בכל הקשור לניהול שכר העובדים.

1. חתימה על חוזה העסקה העומד בדרישות החוק, כגון: חוק פנסיה חובה, נסיעות, שעות נוספות,  מחלה, חופשה וכד’.
2. מילוי תקין של טופס 101 (כרטיס עובד) בדגש על סעיף ה’ (פרטים על הכנסות אחרות). אי-מילוי סעיף זה, במקרה בו קיימות הכנסות אחרות, משמעו החלת תשלום המס על המעביד.
3. מנגנון פיקוח, רישום ודיווח שעות עבודה של העובד.
4. היכרות עם תקרות המס להטבות הסוציאליות כגון: קרן השתלמות,  ביטוח מנהלים לרבות חשיבות החתימה על סעיף 14.
5. ניהול מעקב צבירת וניצול חופשה / הבראה/מחלה.
6. יצירת קשר ונוהל עבודה שוטף עם חברת ביטוח (החל משלב הפגישה עם העובד, דרך פתיחת/עדכון הפוליסה וכלה באופן ומועד העברת התשלום).
7. בניית “מטרייה” ביטוחית לכיסוי זמני של עובדים חדשים, שטרם נפתחה עבורם פוליסת ביטוח.
8. היכרות עם סוגי הוצאות אשר נדרשת זקיפת שווי בגינם בתלוש השכר (רכב, סלולר, מתנות, ארוחות ועוד).
9. היכרות עם דרישות החוק בכל הכרוך לפיטורי עובד (שימוע, מתן הודעה מוקדמת, גמר חשבון, מילוי טופס 161 וכד’).
10. מומלץ מאוד להיעזר בגוף משפטי המתמחה בדיני עבודה .

נשמח לעמוד לרשותכם בשאלות  Carmit@brooks-keret.co.il

אגדנו עבורכם חמישה טיפים ממנהלות החשבונות הבכירות שלנו.

בראיון הבא בדקו אם מנהל/ת החשבונות עומדת בקריטריונים הבאים:

1.  יסודיות- אחת התכונות החשובות אצל מנהל/ת חשבונות היא היכולת לנהל רישום מדויק ומסודר.
   כידוע,כבר בכתב היד ומניהול מחברת הרישום,ניתן להיווכח האם מנהל/ת החשבונות יסודי/ת ומסודר/ת.
2. יכולת ניהול זמן- היכולת להתנהל במסגרת לוחות זמנים צפופים, להבדיל בין עיקר לטפל ולתעדף משימות הניתנות במקביל.
3. יכולת עבודה תחת עומס- תפקידם של מנהל/ת חשבונות מלווה בעומסים ו”פיקים” המצריכים הפעלת שיקול דעת ויכולת התמודדות במצבי לחץ ועומסי עבודה. מנהל/ת החשבונות יידרשו להיות בעלי תושייה ויכולת עמידה בלחץ.
4. פתיחות ללמוד מיומנויות חדשות – תפקיד מנהל/ת חשבונות מחייב יכולת למידה גבוהה.
   בנוסף,נדרשת נכונות ומוטיבציה ללמוד נהלי עבודה ספציפיים,תוכנות שונות,ממשקי עבודה ייחודיים ועוד.
5. משימתיות – מנהל/ת חשבונות טוב/ה נדרש/ת מכורח התפקיד למיומנות גבוהה במצבי ריבוי משימות.
   למנהל/ת חשבונות טוב/ה היכולת לבצע משימה לפי סדר העדיפות הנכון בצורה מובנית עד השלמתה.

בהצלחה!!

1.   המדען הראשי הוא גוף ממשלתי

• פועל מכוח לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה.
• כספי המדען הם חלק מתקציב המדינה.
• לשכת המדען היא זרוע של התמ”ס.

התקציב הינו התכנית הכוללת של החברה לתקופה מוגדרת מראש וכלי עזר ניהולי בידי הנהלת החברה, משקיעים, בנקים ובעלי עניין נוספים, הלוקח בחשבון את המטרות, היעדים העסקיים והשיווקיים של החברה, המתורגמים לעלויות תקציב.

ברוקס-קרת עוסקת בתחומי הפיננסים, אדמיניסטרציה, משאבי אנוש, אופציות לעובדים וגיוסי הון ונחשבת פורצת דרך במגזר השירותים הפיננסיים בישראל ומצטיינת בשירותי מיקור חוץ, מציעה קשת רחבה של שירותי ניהול כספים לחברות היי-טק וסטארט אפ. המבוססים על ניסיון עשיר

ברוקס-קרת תומכת בחברות לכל אורך מחזור ההתפתחות שלהן, החל בשלבים הראשונים של הקמתן ועד לשלבים מתקדמים של צמיחה והתרחבות. במסגרת זו צברנו שעות רבות של ניסיון בבניית תקציבים לחברות, בשלבים שונים של התפתחותן.

להלן מספר עשרת כללי האצבע שלנו לבניית תקציב בצורה טובה:

1. תקציב רצוי לבנות ברמה חודשית, עם סיכומים רבעוניים לתקופה שבין שנה לשלוש שנות פעילות.
2. בהוצאות שקליות, עדיף להמיר לפי שער ממוצע לתקופה שקדמה לבניית התקציב, על מנת להימנע ממצב בו שינוי בתנודתיות השער, תשפיע מהותית על היקף ההוצאות.
3. יש לסווג את ההוצאות ולייחס אותן על פי המחלקות הפועלות בחברה, אשר כוללות בתוכן את כל העלויות הרלוונטיות לפעילות המחלקות.
4. בבניית ההוצאות התפעוליות, יש לקחת בחשבון את כלל העליות ולחלקן על פי קטגוריות כגון: ביטוחים, הוצאות מקצועיות, נסיעות לחו”ל, תקשורת ועוד.
5. בחישוב הוצאות השכר, יש לקחת בחשבון את עלויות המעסיק הכוללת שכר ברוטו וסוציאליות, בתוספת אחוז מסוים בגין הפרשות לחופשה והבראה.
6. יש לקחת בחשבון עליות בגין השקעות ברכוש קבוע כגון העברת משרדים, שיפורים במושכר, ציוד אלקטרוני, ציוד מעבדה וכו’, על בסיס תזרימי.
7. חשוב לתכנן לפחות 5% מהוצאות התפעול המוגדרות, כהוצאות בלתי צפויות.
8. בהנחה ומדובר בפעילות המבוזרת על מספר חברות/פרויקטים וכדומה, יש להתייחס לתקציב הכולל של הקבוצה.
9. קיימות עלויות אותן נהוג לתקצב כפונקציה של מספר העובדים בחברה כגון: הוצאות ליסינג, הוצאות רווחה, עמדות עבודה, מתנות לעובדים, נלוות לשכר וכדומה.
10. בתקציב לשם גיוס, יש לקחת בחשבון את יתרת הפתיחה של המזומנים בניכוי עלויות התפעול, הרזרוות ועלויות הוניות  בתוספת כניסת מזומנים ( השקעות, מדען וכדומה ) על מנת לאמוד את צפי יתרת המזומנים.

לטיפים, שאלות ועזרה בהקמת תקציב נשמח לעמוד לרשותכם במייל ובטלפון

lees@brooks-keret.co.il

073-2554000